החלטה בתיק ע"מ 2326/12

כתב האישום מייחס לעורר נטילת חלק בתהלוכות בלתי חוקיות במסגרתן יידה אבנים במספר רב של הזדמנויות בעת האחרונה.

בית משפט קמא בחן את התשתית הראייתית בעניינו של העורר, והגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים. לאחר שנקבע כי קיימות ראיות לכאורה, נקבע גם כי יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים, לאור המסוכנות הנשקפת ממנו.

בערר שלפניי נטען כי בית משפט קמא שגה עת קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. נטען כי ההפללה היחידה בעניינו הינה של עד אחד, המפרט במעין "רשימת מכולת", מספר רב של אנשים שלטענתו נטלו חלק באותם האירועים. הסניגור ציין כי משקלה של הפללה זו אינו יכול להיות רב, ומכאן קמה ההצדקה להורות על שחרור בחלופת מעצר. בנוסף נטען כי קיימת הפליה בין העורר לבין אחרים ששוחררו באותה הפרשייה.

התביעה הצבאית טענה מנגד כי אמנם מדובר בהפללה הכוללת מספר רב של אנשים, אולם נראה כי העד המפליל התייחס בזהירות לדבריו והבחין בין מי שרק נטל חלק בתהלוכות לבין מי שגם יידה אבנים. באשר לטענת האפליה נטען כי בעניינו של מעורב אחר באותם האירועים נקבע כי קיים קושי ראייתי, בעוד שבענייננו נקבע כי אין קשיים ראייתיים, ועל כן אין להקיש ממקרה אחד לשני. התביעה סברה כי החלטת בית משפט קמא הינה ראויה ונכונה, ואין מקום לשנות ממנה.

ראיות לכאורה

העורר מופלל על ידי העד מחמד חריאן כמי שנטל חלק בתהלוכות וביידוי אבנים. באמרה זו מסר מחמד חריאן את שמו של העורר יחד עם עוד רבים אחרים.

אכן, לעתים אזכור שמו של אדם אגב רשימה ארוכה ללא שאלות הבהרה מתאימות מצידם של גורמי החקירה, יכולה להביא לפגיעה מסויימת במשקל הלכאורי הניתן לאותה אמרה (השוו ע"מ 2595/09 אחלייל נ' התביעה הצבאית).  יחד עם זאת, אין המדובר בכלל גורף, אלא הדבר תלוי במידת הפירוט של האמרה ובהתייחסות הספציפית למי שמוזכר בה. ייתכנו מקרים בהם אדם יוכל להעיד מידיעה אישית על מעשיהם של אנשים רבים ללא שהדבר יפגע כשלעצמו במשקל האמרה שנתן (ראו למשל ע"מ 2590/09 התביעה הצבאית נ' ג'נידי).

במקרה זה, העורר מוזכר על ידי העד המפליל כשני ברשימה, תוך שהוא מציין את שמו, שם אביו, שמות אחיו ושם משפחתו. יתר על כן, מבין האנשים המוזכרים באמרה, נראה כי העד מבחין היטב ומציין מפורשות מי יידה אבנים ומי השתתף בתהלוכות מבלי שיידה אבנים. יתר על כן, חוקר המשטרה שאל את העד האם ראה את האנשים שהזכיר מיידים אבנים ותשובתו הייתה: "כן, חוץ מהאנשים שהזכרתי שהשתתפו רק בתהלוכות".

כאמור, העד הבחין היטב בין מי שרק השתתף, מי שארגן את התהלוכות מבלי שיידה אבנים ומי שנטל בהן חלק ויידה אבנים. בנוסף, הוא מציין מפורשות כי דבריו נמסרו מידיעה אישית על בסיס דברים שראה במו עיניו.

לאמרה מסוג זה משקל משמעותי. אין המדובר ברשימה כללית לא מפורטת, אלא ישנה התייחסות פרטנית למעשי האנשים השונים אותם הזכיר העד. במצב דברים זה, אין מקום לקבוע כי משקלה של העדות המפלילה הוא נמוך, כדרישת ההגנה.

לאמרה מפלילה זו קיים חיזוק ראייתי, ועל כן קבע בית משפט קמא נכונה שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר.

עילת מעצר

המעשים המיוחסים לעורר הינם חמורים. המדובר בנטילת חלק בתהלוכות ללא רשיון, תוך יידוי אבנים. העורר נטל לכאורה חלק בעבירות אלימות המקימות מסוכנות. אמנם, העורר הינו צעיר יחסית, אולם אין בגילו הצעיר כדי לשלול את המסוכנות הנובעת ממנו. יתר על כן, לנוכח הישנות המעשים, ומכיוון שאין המדובר באירוע חד פעמי, נראה כי המסוכנות הנשקפת מהעורר הינה רבה ולא ניתן לשלול אותה באמצעות חלופת מעצר.

הסניגור ניסה להביא עניינו של אחר שהופלל באותם המעשים ושוחרר ממעצר, כבסיס לטענת הפליה. בחינת עניינו של אותו מקרה מלמדת כי אין ללמוד ממנו לענייננו. שם דובר בשחרור על רקע של קושי ראייתי - קושי שכאמור לעיל אינו קיים במקרה של העורר. לולא הקושי הראייתי בעניינו של השותף, סביר כי גם זה היה נעצר עד תום ההליכים. בשל השוני בראיות, ודאי שיש מקום להבחנה בין העורר לבין מעורב אחר באותם המעשים.

סוף דבר

בעניינו של העורר קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו. אין בהתייחסותו של העד המפליל למספר רב של אנשים כדי להביא לפגיעה מניה וביה במשקל אמרתו. במקרה זה, לנוכח פירוט הדברים והתייחסותו המפורטת יחסית של המפליל באשר למעשיו של מי שהזכיר באמרתו, אין מקום לגרוע ממשקל האמרה.

העבירות בהן מדובר מקימות עילת מעצר, והיקפם והישנותם של המעשים הללו מצדיקים את שלילתה של חלופת מעצר.

לפיכך, מאחר והחלטת בית משפט קמא הינה ראויה ונכונה, החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, 9 בספטמבר 2012, כ"ב באלול התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.